פיגועי ה-11 בספטמבר העירו משנתם העיקשת את ארגוני הביון והמודיעין בכל רחבי העולם. ארה"ב התעשתה, בישראל התריעו, בבריטניה התחזקו ובצרפת שיפרו. עכשיו, עיני העולם פקוחות לרווחה. במקביל, לא נדם והמשיך ארגון אל-קאעידה, בראשותו של בן-לאדן, לפרוש ידיו לכל עבר. לכל זירה. הפעם, הוא הגיע גם לשטחי דרום אמריקה ומרכיביה.
המסמכים המפלילים
לאחרונה, הוכיחו שירותי הביטחון החשאיים של בריטניה את מעורבותו של ארגון אל-קאעידה ב"מלחמה הקרה" שמתפתחת בין צפון אמריקה ומדינות הדרום. אוסאמה בן-לאדן, כך נראה, מזהה את נקודת התורפה של הממשל האמריקני, פועל להגביר את כוחו בקרקע הסכסוך, ומחזק את התשתית הארגונית והאידיאולוגית במדינות החוף.
ההוכחות לחדירתה של אל-קאעידה למדינות מרכז ודרום אמריקה, עולות ממסמכים שנתגלו לאחרונה במסגרת מבצעים צבאיים שהתנהלו בפקיסטן, כחלק מהניסיון הכושל לאתר את מיקומו של בן-לאדן. בין המסמכים, הוכחות חותכות לכך שאל-קאעידה ביססה קשרים עם ארגון הטרור הקולומביאני, FARC, וכך עם ארגון SL מפרו. השלל מעלה, בין היתר, כי אנשי הארגון חדרו אף לתחומי הרפובליקה הדומיניקאנית שבקריביים, ועיצבו קשרים עם אלפי סטודנטים מקומיים.
חומר מודיעיני אחר, אשר נתפס גם הוא במהלך הפשיטות הצבאיות על אזורי פקיסטן, מצביע על הקשר שבין ארגון אל-קאעידה ו"קבוצות המהפכה", EPR, שבמקסיקו. כך, עולה כי אל-קאעידה רואה בארגון EPR המקסיקני, כיעד לשיתוף פעולה עתידי בביצוע פיגועי טרור כנגד מטרות מערביות, "ובמיוחד כנגד מטרות אמריקניות ובריטיות". במסמכים נכתב כי EPR עתידה להוות גורם משמעותי בניסיונה של אל-קאעידה לחדור לתחומי ארה"ב - דרך הגבול המקסיקני בעיר טיחואנה.
וונצואלה - החברה הקרובה
ואין זו ההתחלה, ואין זה הסוף: עדויות נוספות מעלות בבירור כי בגבול שבין צ'ילה ופרו, התבססה קהילה מוסלמית ענפה המספקת למנגנוני הארגון "סכומי כסף משמעותיים" לביצוע פעולות הטרור. ואולם, האיסלאם הרדיקאלי זיהה בשנים האחרונות את התחזקותה הגוברת של האופוזיציה האמריקנית בדרום אמריקה. היעד האטרקטיבי ביותר של אל-קאעידה, נראה בדמותה של האויבת המרה של ארה"ב; בדמותה של המדינה הקולנית והאגרסיבית בהתנגדותה לממשל בוושינגטון: וונצואלה. התבססותו של הוגו צ'אבס כקולו מוביל של מדינות הדרום, כמי שמייצג את צבא ההתנגדות לג'ורג' בוש, "אבי הקפיטליזם המשחית", כלשונו, היה לתחילתו של תהליך "השתקעות האזורית".
והנה, צ'אבס כבר לא לבד. מזה שנים הוא מלווה בחברו הטוב והוותיק, פידל קסטרו, מי ששולט על קובה הקטנה מזה למעלה מ-45 שנה. ואף-על-פי-כן, הכוכב התורן של החברות מדרום אמריקה הוא ללא ספק, מנהיגה הנבחר של בוליביה, איש הצבעים והאדמה, אבו מוראלס, אשר הבטיח עם עלייתו לשלטון כי יהיה "הסיוט הגרוע ביותר של וושינגטון".
הסכנה של בוש, היא אפוא היתרון של אל-קאעידה: בחירות בניקרגואה, פרו ומקסיקו מאיימות לעלות למרכזי השלטון תומכים נלהבים לאידיאולוגיה הצ'אביסטית. אנדרס לופס ממקסיקו, הרואה עצמו כממשיך דרכו של צ'אבס, עתיד לגעת בכס השלטון לאחר שיחליף את הנשיא הנוכחי, ויסנטה פוקס, ובכך להמשיך את כר ההתנגדות האמריקנית.
הנה כי כן, הקונסטלציה הפוליטית בדרום אמריקה מאותתת כי הרי לנו עניין של זמן עד שתצמח, תתבסס, ותשריש זרועותיה המלחמה הקרה של המאה ה-21. או אז, יהיו השחקנים הראשיים: מדינות דרום אמריקה, איש הצפון - ג'ורג' בוש, ועמיתו הנרדף: אוסאמה בן-לאדן. ברקע: המשך ביסוס פעילות הדעווה והפצת האידיאולוגיה האיסלאמית הפונדמנטליסטית בוונצואלה ושכנותיה. המטרה: קירוב מתנגדי משטר בוש לממלכת האיסלאם ודרכיה. דרום אמריקה כמעוז הבא?
